פסק-דין בתיק ת"א 41197-09-11

1.       לפניי בקשת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף, מחמת מעשה-בית-דין.

2.       ענייננו בתביעה למתן סעד הצהרתי, שלפיו הצדדים קשורים בהסכם שותפות מיום 15.10.01 [ת/1], לרבות תניית בוררות הכלולה בו. לפי התניה, סכסוכים הנובעים מהשותפות יידונו בבוררות לפני הרב יקוטיאל אבו חצירא מאשדוד.

3.       הנתבעים טוענים כי בינם לבין התובע קיים בעניין הנדון מעשה-בית-דין; שלפיו ת/1 אינו מסמך אמיתי, אינו חתום בידי הנתבעים או מי מהם, ואינו מחייב את הנתבעים.

4.       לטענת הנתבעים, שאלה זו נדונה והוכרעה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרת ה"פ 49293-07-10, לפני כב' השופטת ד"ר ד' אבניאלי, בהחלטותיה מיום 24.1.11, מיום 26.4.11 ומיום 17.5.11.

5.       התובע, בתגובתו לבקשה, מודה כי עניינה של התביעה מתמצה בשאלת אמיתותו של ת/1. אולם לטענתו, שאלה זו מעולם לא הוכרעה.

6.       עיינתי בהחלטות הנזכרות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי כב' השופטת אבניאלי. מסקנתי היא כי הדין עם הנתבעים.

7.       בהחלטתו מיום 24.1.11 קבע בית המשפט, כממצא פוזיטיבי, כי התובע כשל מלהוכיח את אמיתות המסמך ת/1, אשר הוכחשה על ידי הנתבעים, בהליך שבו הייתה זו פלוגתא מרכזית. משהנתבעים הכחישו את החתימה של מי מהם על גבי המסמך ת/1 - הודיע ב"כ המשיבים באותו הליך, שעמם נמנה התובע כאן, כי ישקול הגשת חוות-דעת גרפולוגית. כזאת לא נעשה. בקשה מאוחרת יותר, מיום 15.5.11, להעמדת המסמך ת/1 לבדיקה על ידי מומחה - נדחתה על ידי בית המשפט, בהחלטתו מיום 17.5.11, אשר הפנתה להחלטה מיום 26.4.11, שהפנתה להחלטה החלוטה מיום 24.1.11.

8.       כלומר, בית המשפט שם ראה את התובע כאן כקשור בקביעה חלוטה שלפיה אמיתות המסמך לא הוכחה; זאת בהליך ממצה, שבו היה לתובע יומו בבית המשפט, לצורך הוכחת אמיתות המסמך הנדון.

9.       המשיבים שם, לרבות התובע כאן, לא ערערו על ההחלטות הללו.

10.   כאן המקום להזכיר כי להליך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב קדם הליך נוסף, שבו הועלתה אותה פלוגתא ממש בשאלת אמיתותו של ת/1, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע [ה"פ 6076/08]. ההליך התנהל בין חליפתו של התובע, חן הדרום בע"מ, לבין הנתבעים כאן. התובע כאן נתן שם תצהיר מטעמה של חן הדרום בע"מ, ואף נחקר עליו [פרוטוקול מיום 22.6.09, נספח ה' לבקשה]. אמנם ההליך שם נמחק, בלא לקבוע ממצא פוזיטיבי בשאלה הנדונה; אולם יש בנפתולי אותו הליך, כפי שפורטו בהחלטות שנתנה במסגרתו כב' סגנית-הנשיא, השופטת ש' דברת, כדי לשקף את מחדלו של התובע מלהוכיח את טענתו לאמיתות המסמך ת/1 בהזדמנות נוספת.

11.    עינינו הרואות כי התובע מטריד וחוזר ומטריד את הנתבעים בהליכים שונים סביב אותה פלוגתא. תורת מעשה-בית-דין נועדה למנוע בדיוק את התופעה הזו.

12.   לפיכך, משהליך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הקים פלוגתא פסוקה בשאלת אמיתותו של המסמך ת/1 - והתובע לא ערער על כך - הריהו חסום מלהוסיף ולהטריד את הנתבעים בעניין זה, ומלהוסיף ולפתוח את השאלה הזו בהליכים נוספים.

13.   לאור המקובץ, הבקשה לדחיית התביעה על הסף מתקבלת, והתביעה נדחית.

14.   בהתאם לכך, אין צורך להכריע בבקשת הנתבעים להתנות את בירור התובענה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם. לפיכך בקשת הנתבעים לערובה להוצאות נמחקת, ללא חיוב בהוצאות.

15.   התובע ישלם לנתבעים 20,000 ש"ח כשכ"ט עו"ד בבקשה לדחיית התביעה על הסף, ובתובענה בכללותה. התשלום יבוצע תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית פיגורים כחוק מהיום.

ניתן היום,  ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.